שווה להתחיל בכפר עצמו, בו כל הבניה היא מאבן טבעית, אולמות האירוח מעוטרים בשטיחים ובדים שנארגו משיער עיזים, מנורות עשויות מלח מים המלח, רהיטי עץ וברזל ומגוון כלי אבן.
מכאן ניתן לבחור באחד המסלולים שמציע הכפר לאורחיו –
טיולי גמלים וחמורים אל לב המדבר, אל נוף בראשיתי עוצר נשימה, בהדרכת בדואים תושבי האזור.
רכיבה על אופניים במסלול מעגלי היוצא אל דרך נוף קסומה
או טיול רגלי באחד מ5 מסלולים בהדרכת אפליקציית הטיולים "נוקדים בשטח"
הטיול בעזרת האפליקציה מציעה חוויה שהיא הרבה יותר מטיול בשטח.
המסלולים כוללים פעילויות ומשימות בכל תחנה ומאפשר למידה חווייתית של השטח דרך שאלות טריוויה.
אפשר גם לשחק, לצבור נקודות ולזכות בגביע!!!
ואל תגידו שאין קליטה, האפליקציה הזו לא צריכה חיבור לאינטרנט כדי לעבוד.
אז אם חיפשתם לבלות יום בנופי מדבר יהודה בלי להתאמץ במסלולים למיטיבי לכת, לטפס או להירטב, הגעתם אל היעד.
ואם ממש מתחשק לכם לחנות, אתם מוזמנים להשאר גם ללילה ולהתארח בכפר, בחדרי נופש או באוהל הבדואי שישלים לכם את החוויה.
ומה עם האוכל?
תוכלו להביא אתכם מוצרים ולבשל באחת מפינות הקומזיץ המאובזרות ברחבי הכפר.
או שתוכלו להתפנק בארוחות בדואיות המוגשות בבוקר ובערב.
חשוב לדעת:
ההזמנות הן בתיאום מראש ובתשלום מראש.
לכל המידע לגבי שעות פעילות, הזמנות ומחירים, מומלץ ליצור קשר עם הכפר עצמו
כתבה זו, היא השניה בסדרה על הנהר הסודי, לחלק הראשון לחצו:: הנהר הסודי ים המלח
אז אחרי ההתרגשות הראשונית שבגילוי הנהר הסודי,
יצאו כתבים וסקרנים למיניהם לבדוק הכצעקתה?
האמנם מדובר בפלא טבע נדיר שלא נחשף, או שיש כאן יותר מהנראה לעין?
אז מסתבר שהתופעה הזו מוכרת כבר עשרות שנים, בעיקר לחוקרי המכון הגיאולוגי החוקרים את אזור ים המלח,
שכבר נחשפו לערוץ המכונה "נהר סודי", וביקרו וחקרו אותו.
כל מה שרציתם לדעת על הנהר הסודי בים המלח
אז נכון, מקורו של הנהר הזה הוא אכן בנחל הערבה העובר מצפון לבריכות האידוי של ים המלח,
אבל נחל הערבה ברובו הוא נחל אכזב, והזרימה הקבועה של הנהר הסודי סותרת מעט את הרעיון הזה.
הסיבה היא שרוב מי הנהר הם בעצם תמלחת – מים שאחוז המלח בהם גבוה מאחוז הנוזלים – המגיעה מבריכות ים המלח. התמלחת משוחררת בחזרה אל נחל הערבה לאחר מיצוי התהליך בבריכות האידוי.
אפשר לראות שמדובר בתמלחת ולא במים מתוקים או אפילו מי מלח היות ואין אפילו רמז לירוק באזור.
אם תשימו לב, ליד כל נחל הזורם במדבר יהודה גדלה צמחיה עבותה וירוקה, זו ההשפעה של מים, אפילו מועטים, על אדמת המדבר.
אבל התמלחת לא מסוגלת ליצור או להחזיק חיים.
אז נהר הוא לא, אלא זרם של תמלחת, מעורב במים הזורמים בצורה מאוד לא רציפה בנחל עצמו, ואיך הפך הזרם לעז ורציף כל כך?
הסיבה פשוטה- האדמה בערוץ, שפעם היה חלק מים המלח, היא רכה מאוד אחרי אלפי שנים של מים ומלחים שחדרו אליה, ולכן קל מאוד למים לחדור אליה, להעמיק ולהרחיב את הערוץ בו הם זורמים ולהתחתר בה.
הסיבה לזרם הרציף היא העובדה הפשוטה שמפעלי ים המלח מזרימים את התמלחת לנחל הערבה לאורך כל ימות השנה.
והנה משהו מעניין.
מי התמלחת היו אמורים לחזור לתוך ים המלח, בדיוק כשם שנשאבו ממנו.
אבל בגלל שים המלח, לצערנו, הולך ונעלם, הולך ונעשה נמוך, הפרשי הגובה בינו לבין הבריכות הולכים וגדלים, מה שגורם למים להעמיק את אפיק הנחל עד שנוצר נקיק.
אז לא, לא מדובר בתופעת טבע, אלא בתופעה גיאולוגית שיצרו האנשים והמפעלים באזור.
וזו בדיוק הסיבה בגינה לא נחשף המקום לציבור הרחב, כדי לא לפגוע בתהליך.
אבל האם התהליך הזה עלול לפגוע בתופעות הטבע באזור ולהזיק לקיום שלו?
תל ערד נחשב לאחד מאתרי הארכיאולוגיה החשובים בישרל.
נחשפו בו שרידים של עיר כנענית וגם מצודות מתקופת מלכי יהודה, הכוללות מקדש ומפעל מים יוצא דופן.
מוקד העניין המרכזי בתל ערד, מעבר לשאר האטרקציות שמספק הגן הלאומי, הוא העיר הכנענית העתיקה, המוקפת חומה ומחולקת למתמחי מגורים ומתחמים ציבוריים.
הממצאים הרבים שנתגלו בחפירות הארכיאולוגיות במקום העידו על כלכלה ענפה ומשגשגת במקום, הבנויה מחקלאות, מרעה וגם אומנות ומסחר, מה שהפך את ערד העתיקה לעיר מרכזית לתושבי הסביבה.
בתוך שרידי העיר נוכל לצפות במאגר המים שנבנה כדי לאסוף את מי הגשמים מהמדרון והיה סגור מ3 צדדים כשברביעי הוקם סכר. במרכז המאגר נמצאת באר שנחצבה בהמשך.
בביצורים בהם הוקפה העיר – חומה גבוהה ובה פשפשים ומגדלים -הנמשכת לאורך קו פרשת המים.
וכמובן במבני המגורים, מבני הציבור, מתחם הארמון והמקדשים המרובים במיוחד המרמזים על פולחנים לכמה אלים שונים.
בתוך האתר נמצאת גם מצודה, שהיא חלק מ6 מצודות שנבנו בו בעבר, זו על זו.
המקדש ומפעל המים שוכנים בתוכה.
על מסלול גן לאומי תל ערד:
בתוך הגן הלאומי תל ערד ניתן להתנייד ברכב.
נתחיל בתל המצודות – שם יושבת המצודה ובה המקדש ומפעל המים. נגיע אליה ברכב או ברגל מהעיר הכנענית.
שימו לב! המקדש במצודה נבנה על פי תוכנית המקדש של שלמה המלך כפי שמתואר במקרא והוא אכן בנוי 3 חדרים – אולם, היכל ובו גומחה קטנה לצד מערב ודביר- חדר פנימי.
בחצר המקדש נמצא מזבח עשו אבנים קטנות ומצופה אבנים לא מסותתות כפי הציווי המקראי האוסר על בניית מזבח מאבנים מסותתות בכלי מתכת.
בדביר, מעבר לשני מזבחות קטורת ושתי מצבות אבן, נמצאו גם חרסים ועליהם שמות של משפחות כהונה מוכרות בישראל, לכן סבורים החוקרים כי המקדש הזה היה יהודי.
אחרי הסיור בתל המצודות נחזור לעיר הכנענית, נפתח את הסיור במאגר המים המרכזי ונמשיך לאזור בתי המגורים ומשם, על השביל מגבול החומה נגיע אל שרידי הארמון ואל מתחם המקדשים.
מה עוד אפשר למצוא שם?
פריחה של אירוס שחום וצמחייה אופיינת לאזור.
החאן הכנעני שמשמש כחניון לילה.
בתל המצודות נמצא גם נקודת תצפית על הנוף – מרכסי הנגב הצפוני ועד דרום הר חברון והעיר ערד של היום.
חשוב לדעת:
הכניסה לגן על פי שעות הפעילות ובתשלום.
במקום קיים חניון לילה מוסדר, עם תאורה, מקלחות מים חמים, שירותים, ברזיות, קולרים, נקודות חשמל ומתחמי פיקניק וקומזיץ.
קיימת אפשרות לשכור ציוד במקום ולרכוש מוצרים במרכז השירות למבקר- בשעות הפעילות.
ניתן להזמין אוהלים פרטיים או משפחתיים עם מזרונים או להצטרף לישנים במאהל הגדול והמחומם בחורף -בתנאי שאתם מינימום 20 איש.
הכניסה והיציאה מהחניון בהתאם לשעות הפעילות ובתשלום.
מרתון "ארץ ים המלח" הוא מרתון ריצה ייחודי שמתקיים פעם בשנה, החל משנת 2019,
כהמשך למרתון עין גדי הוותיק שאירח במשך למעלה מ30 שנה אלפי רצים שהתמכרו לריצה בנוף הבראשיתי של ים המלח ומדבר יהודה.
את מרתון 2020 שנערך ב7 לפברואר הקדישו המארגנים לזכרו של רמי ז'מיאן, מבכירי ענף האתלטיקה בישראל שהלך לעולמו והיה מיוזמי מרוץ עין גדי המיתולוגי.
המירוץ מתקיים בסיוע ובתמיכת מפעלי ים המלח, משרד התיירות והחברה להגנת ים המלח
והחל משנת 2020 הוא גם נחשב למרתון בינלאומי וזכה להכרה מקצועית ולתו תקן מאיגוד הריצות הארוכות העולמי AIMS וגם מאיגוד האתלטיקה הישראלי.
כמה פרטים טכניים על מרתון ים המלח:
המרתון מתקיים בכל שנה בחודש פברואר, כשהוא כולל מגוון רחב של מסלולים ומקצים המתאימים לכל משתתף, החל מספורטאים וכלה במשפחות עם ילדים:
אולטרא מרתון למרחק 50 ק"מ – אליפות ישראל!
מרתון בן 42.2 ק"מ.
חצי מרתון בן 21.1 ק"מ
מקצה ריצה של 10 ק"מ
מקצה משפחות וילדים של 5 ק"מ.
המרתון מציע חוויית ריצה ייחודית, במסלול לא שגרתי ובנופים נדירים.
בשנת 2020 , למשל, נערך המרתון בשטחי מפעלי ים המלח, שטח הסגור כל השנה למבקרים.
הרצים הוזנקו על סוללת עפר מקצהו האחד של ים המלח אל תוך הים – או מה שהיה בעבר ים ועכשיו הוא דרך עפר- לכיוון ירדן.
משם נמשך המסלול במקביל לים לכיוון מלונות ים המלח והסתיים בחוף עין בוקק המשופץ, דרך טיילת עין בוקק החדשה.
לאורך כל הדרך נפרשים מצד אחד הים ומצד שני נופי הבקעה והמדבר.
מזג האוויר בעונת החורף באזור ים המלח הוא נוח מאוד ואידיאלי לריצה, מלבד בימים בהם קיים חשש לשטפונות, והמראות סביב אכן מדהימים ועוצרי נשימה, רק אל תתנו להם לעכב אתכם בריצה.
בכל שנה משתתפים במרתון אלפי אנשים, אך כדי להיערך לאירוע כמו שצריך אין אפשרות להשתתף בו ללא הרשמה מראש.
אם אתם חובבי ריצה ומכורים לנוף עוצר הנשימה של אזור ים המלח,
רשמו לעצמכם ביומן כבר עכשיו להירשם למרתון של השנה הבאה.
מגלים ארץ חדשה ומופלאה בעקבות כריסטופר קוסטיגן – שיט בים המלח.
כשאומרים לכם "שיט", על מה אתם חושבים דבר ראשון?
אנחנו חושבים על הכינרת, ועל ספינה עם ספסלי עץ, מוזיקה ישראלית ורוח מנשבת בשיער.
אולי גם תחשבו על הים התיכון, מול חיפה, עכו או עיר נמל אחרת, תופסים קצת גלים ומלח ים.
אבל תודו שים המלח ושיט פחות מתחברים לכם בראש.
אז הנה, קבלו הפתעה.
גם בים המלח אפשר לצאת לשיט.
מדובר באטרקציה יחודית באמת, שקיימת רק בשנים האחרונות.
את סירת השיט היחידה על ים המלח, המתאימה ל10 נוסעים,
הביאו שניים מתושבי קיבוץ מצפה שלם, בדרך לא דרך, מהולנד הרחוקה.
מה תראו במהלך שיט בים המלח?
השיט בסירה שלהם לאורך חופיו הצפוניים של ים המלח הוא אחת הדרכים המרתקות לתור ולגלות את האזור.
תוכלו למצוא שם מסלולי שיט קצרים שיספקו את הסקרנות שלכם ויאפשרו לכם לספוג את האוויר והאווירה של ים המלח באזור לא מוכר בעליל.
ואם אתם בקטע של אקסטרים, תוכלו לצאת איתם למסע שיט של יום שלם
בעקבות סיפורו המוזר של של כריסטופר קוסטיגן –
בחור אירי שבחר לנסוע למזרח התיכון ולצאת לשיט, בסירת עץ קטנה, מהכינרת, במורד הירדן ועד לים המלח.
עניין אותו לחקור את ים המלח שבאותה תקופה, 1835, כמעט ולא ידעו עליו דבר.
המסע של כריסטופר לא נגמר טוב, השמש החמה של אוגוסט שצרבה את עורו, שודדי דרכים שרוקנו אותו מכל כספו והתנאים הקיצוניים בירדן המיובש ובאזור ים המלח גרמו לו לחלות.
הוא הצליח להגיע בשארית כוחותיו, לאחר 8 ימי שיט בצידו המערבי של ים המלח, לגדה, שם מצאו אותו בדואים מקומיים והוא הובל לבית החולים ביריחו ומשם למנזר סן סלוודור בירושלים העתיקה.
שם מת כריסטופר, לא לפני שהונצח כאיש שחצה את ים המלח בסירה.
בניגוד לסירת העץ הרעועה של כריסטופר, השיט שמציעים כוכב לוי וג'קי בן זקן הוא בסירת מנוע המתוחזקת כמו שצריך, למרות הקושי לתחזק סירה השטה במים מלוחים.
אבל המסלול הוא אותו מסלול שעשה קוסטיגן, לאורך הגדה המערבית של ים המלח, חולפים על פני נביעות מים חמים, לצד צוקים קטנים וממשיכים לכיוון כף קוסטיגן. שם נמצאת רצועת חוף מרהיבה ובה בריכות יפהפיות צבעוניות ומבריקות ממלח.
אפשר לומר שזהו המקום המת היפה ביותר שקיים, בישראל לפחות.
אז אם מתחשק לכם ללכת על אקסטרים מסוג אחר, הצטיידו בהמון המון מים, אוכל והגנה מהשמש, קבעו עם שני החברים מהקיבוץ וצאו לחקור את האזור הזה שרגל אדם כמעט לא דרכה בו.
